הקשר בין דיכאון למחלות לב

דיכאון ומחלות לב נחשבים לשני גורמים מרכזיים לנכות ולפגיעה באיכות החיים. הם נפוצים מאוד באוכלוסייה הכללית ולעיתים קרובות מופיעים אצל אותו אדם בו-זמנית.

נראה כי קיים קשר דו-כיווני בין מחלות לב לדיכאון: חלק מהאנשים ללא היסטוריה של דיכאון מפתחים דיכאון לאחר התקף לב או לאחר אבחון של אי ספיקת לב. ולעומת זאת, אנשים עם דיכאון אך ללא מחלת לב ידועה מראש, נוטים לפתח מחלת לב בשיעור גבוה יותר מהממוצע באוכלוסייה.

קשה להוכיח באופן חד-משמעי שמחלת לב גורמת ישירות להתפרצות ראשונה של דיכאון, מכיוון שלעיתים קרובות דיכאון קיים לא מאובחן עד שמופיעות בעיות לב שמביאות את האדם לפנות לרופא.

מחקרים רבים שנערכו בנושא הראו שניתן לומר בוודאות שבמקרים רבים, דיכאון ומחלות לב מופיעים לעיתים קרובות יחד ואף יותר מכך,שאחד מכל חמישה אנשים שעוברים התקף לב מאובחן עם דיכאון זמן קצר לאחר מכן וזה שכיח לפחות באותה מידה בקרב אנשים עם אי ספיקת לב.

ההשפעה הפסיכולוגית של התקף לב

התקף לב משפיע לא רק על הלב, אלא על תחומים רבים נוספים בחיי האדם, כמו:

• מצב הרוח והגישה הכללית

• תחושת הוודאות לגבי העתיד

• תחושת המסוגלות לחזור לתפקוד כהורה, עובד, בן זוג ועוד

• רגשות אשמה על הרגלים קודמים שתרמו להתפתחות המחלה

• בושה וספק עצמי עקב ירידה ביכולת הפיזית

מרבית האנשים שחווים התקף לב, מצליחים לשוב בהדרגה לתפקוד הקודם, אך כאשר החרדה והחוסר ודאות הופכים למצב בו הם למעשה משביתים את התפקוד של המטופל, אז יש לשלב טיפול נפשי, פסיכולוגי ולעיתים גם תרופתי כחלק מתהליך השיקום.

שיקום מהתקף לב ותמיכה נפשית

אדם שמחלים מהתקף לב או אירוע לבבי אחר יכול להיעזר במגוון מסגרות תמיכה:

• שיקום לב – תכניות פעילות גופנית ופיקוח רפואי בבתי חולים או מרכזים שיקומיים. לעיתים משלבות גם תזונה מותאמת. הוכח כי השתתפות פעילה בשיקום משפרת מצב רוח וביטחון עצמי.

• תמיכה חברתית – חיבור מחדש לחברים, קהילה ומשפחה תורם מאוד להתאוששות ולשיפור נפשי.

• תמיכה מקצועית – לעיתים יש צורך בפסיכולוגים, פסיכיאטרים או עובדים סוציאליים. סוגים קלים של דיכאון יכולים להשתפר בטיפול רגשי (שיחתי), אך לעיתים יש צורך גם בטיפול תרופתי.

קבוצת תמיכה לב

הקשר בין מצב הרוח, מחלות לב ותהליך ההתאוששות

אנשים עם דיכאון – במיוחד לאחר התקף לב – נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה ולחזרה של מחלה לבבית. הסיבות לכך כוללות:

• ירידה במוטיבציה ליטול תרופות, להקפיד על תזונה ופעילות גופנית

• שיבושים עצביים והורמונליים שמעלים את הסיכון להפרעות קצב מסוכנות

• פעילות מוגברת של טסיות הדם, המעלה את הסיכון לקרישיות יתר והתקפי לב חוזרים. מחקרים מצביעים על כך שטיפול בדיכאון עשוי להפחית את "הדביקות" של הטסיות.

השפעה חיובית של גישה מנטלית על בריאות הלב

חשוב מאוד לאמץ גישה חיובית כלפי הטיפול, ולחזק את התחושה כי ניתן להשפיע על הבריאות האישית:

• היענות בריאה (Healthy adherer) – מחקרים הראו שאנשים שלוקחים תרופות באופן עקבי ומטפלים בעצמם בגישה חיובית – שורדים יותר.

• מסוגלות עצמית (Self-efficacy) – תחושת הביטחון העצמי שניתן לשנות את הבריאות דרך מעשים (כמו ירידה במשקל או פעילות גופנית) היא מרכיב קריטי להצלחה בשיקום הלבבי.

הקושי בזיהוי סימני דיכאון

לעיתים קיימת חפיפה בתסמינים של מחלת לב ודיכאון – כמו עייפות, חוסר אנרגיה, והפרעות שינה – ולכן דיכאון לא תמיד מאובחן בזמן.

כיום יש הבנה רחבה יותר בקרב רופאים ומשפחות על חשיבות זיהוי הדיכאון לאחר התקף לב, והצורך לטפל בו באופן נפרד ממחלת הלב.

הצעד הראשון יכול להתחיל ממשפט פשוט של המטופל: "אני תוהה אם מה שאני מרגיש הוא דיכאון..."

נשים, דיכאון ומחלות לב

דיכאון נפוץ יותר בקרב נשים, ולכן נשים עם מחלת לב נמצאות בסיכון גבוה במיוחד. נשים רבות מבוגרות שמחלימות מהתקף לב חיות לבדן, ולעיתים אין להן בן זוג או קרוב משפחה שתומך בהן וחשוב להבין שגם אם לא ניתן לשנות את נסיבות החיים של המטופלת, חשוב להבין את המציאות הייחודית שלה וכיום בעזרת טיפולים אישיים ניתן לעבוד עם מטופלים ברמה האישית כדי לעזור להנ/ם להתמודד עם החיים בדרכים בריאות יותר.