top of page

3 דרכי התמודדות עם חרדה מחדשות ואירועים


תחושת דחק (סטרס) נפשית מפעילה את מרכז הפחד במוח שלנו וכתוצאה גורמת למקבץ תגובות פיסיות אשר אינן בריאות לנו. בעיקר לא ללב. שיגרת חיים הכוללת חדשות מלחיצות, מצב בטחוני רגיש, ילדים בצבא ועוד עלולה להכניס אותנו ללחץ. הנה 3 דרכים כיצד להתמודד עם חרדה בשגרה.



לעיתים, לנו הישראלים ישנה תחושה שאנחנו חיים במדינה הכי לחוצה בעולם, באזור הכי נפיץ בעולם וחושבים שבטח כולם כאן על נוגדי חרדה כל שהם. ובכן, מסתבר ממחקרים עולה שגם ניתן ללמד את המח לחיות בתחושות חרדה מתמשכות. אבל זה לא בריא ופוגע בבריאות שלנו.


בשגרה החיים המערבית ישנם הרבה גורמי לחץ ומקורות חרדה רבים. אירועים מקומיים וגלובליים, בעיות הקשורות לבריאות ועומס יתר של מידע מרשתות חברתיות, יכולים להצטבר במהירות וליצור אצלנו תחושות של לחץ וחרדה. "החדשות הפכו להיות יותר זמינות ויותר מיידיות", אומר הפסיכולוג ד"ר מתיו סאקו מהמרכז לזעזוע מח במרכז הרפואי קליבלנד ארה"ב. "קשה מאוד להתרחק מהעולם הדיגיטלי, וזרם המידע התמידי משנה את התוכן שאליו אנו נחשפים ואת מה שהמוח שלנו עושה".


לחץ הנגרם מעודף מידע יכול להוביל לתגובות רציניות כמו עליה בלחץ דם ובחילות. אך ד"ר סאקו מסביר שכמו שהעולם שלנו משתנה, כך גם הכלים שעומדים לרשותנו להתמודדות עם לחץ משתנים. גורמי הלחץ יכולים להגיע ממגוון מקורות כל יום, ולכן חשוב למצוא דרכים לנהל את הלחץ מיום ליום. "מדי יום אנחנו מוצפים בכל כך הרבה דברים ולא רק בחדשות" מוסיף ד"ר סאקו " אנחנו מוצפים בדברים האישיים שלנו שקורים, שבפני עצמם אמנם אינם כה מלחיצים ומשמעותיים, אך לאורך זמן כשהמוח מעבד את כל המידע הזה – לבסוף כן ניתן לחוש את ההשפעה המצטברת הזו".



הנה מספר כלים שלדברי ד"ר סאקו יכולים לעזור לנו ברגעים וזמנים לחוצים במיוחד:

1. להימנע משיטוט מתמשך ברשתות החברתיות

כולנו מכירים את התופעה הזו, כאשר מתרחש אירוע חדשותי או משבר גדול, רבים מאיתנו פונים לטלפונים שלנו, חיפושים באינטרנט ולרשתות החברתיות על מנת לקבל עוד ועוד מידע. אך מבלי לשים לב, ההרגל הזה יכול להוביל לשיטוט-יתר מזיק שאפילו כבר מוכר ע"י הרפואה במונח doomscrolling - הפעולה של חשיפת עצמך לזרם בלתי פוסק של חדשות שליליות או מלחיצות המגיעות מהמדיות החברתיות. הרגל זה עלול להוביל לשחיקה ולתחושת גירוי יתר, ולכן חשוב להציב גבולות. ולמרות שניתן להרגיש רצון עמוק להישאר מעודכנים על אירועים גלובליים, מחירי דלק וחדשות מקומיות - חשוב להציב גבולות סביב כמות המידע שאנו צורכים. לדברי ד"ר סאקו, ביצוע פעולות פשוטות כמו קבלת התראות שמזכירות לנו כמה זמן אנו בוהים במסך יכולות לעזור לעצור את הרגל הגלילה. למי שאפילו מנות קטנות של זמן מסך גורמות לו ללחץ, אולי כדאי שיעשה מאמץ גדול עוד יותר כדי להוציא את הטלפון מהתמונה.

"כל החוכמה היא למצוא את האיזון הנכון, כי בהחלט ישנה מידה של מודעות למה שקורה בעולם, שכן דברים משתנים מיום ליום", אומר ד"ר סאקו. "אבל חשוב להיות מודעים לתגובות שלנו לחשיפה למידע מהסוג הזה

ולדברים האלה".


2. כיצד להפחית את רמות המתח מהחדשות

כאשר מגיעים להתמודדות בפועל, ייתכנו ימים שבהם יהיה קשה לברוח מהחדשות המשמעותיות והשליליות על גבי המסכים. כדאי לבדוק את התגובות ואת ההרגשה לחדשות ולאירועים הללו, ולאחר מכן ממליץ ד"ר סאקו להתמקד בדברים שכן ניתן לשלוט בהם. "להיות מודעים, קודם כל לגבי כיצד אנו מגיבים ואיך לווסת את כמות המידע שאנו צורכים, אלה הדברים היחידים שעליהם באמת ניתן לשלוט", אומר ד"ר סאקו.

  • קביעת מגבלת זמן לזמן מסך: דרך טובה להפיג מתח מצריכת יתר של רשתות חברתיות היא הצבת גבולות מראש. לדברי ד"ר סאקו, משמעת עצמית הינה חלק חשוב ביצירת איזון טוב יותר של האופן שבו אנו צורכים תוכן רשתות חברתיות. "זה אולי נשמע טיפשי אבל מי שנאבק בתחומים אלה, חשוב שיהיה מסוגל להציב לעצמו גבולות ברורים, ואולי לקבל תמיכה מסוימת", כך הוא מוסיף.

  • מעורבות חברתית: נסו לעזוב את הטלפון החכם ואת הטלוויזיה ותהיו יותר מעורבים בחיי הקהילה שלכם - תרומה לקהילה יכולה להיות דרך טובה להפגת מתחים. "התנדבות באופן כללי היא דרך מצוינת להרגיש שאתם עושים משהו כדי להחזיר לטובת האחר", אומר ד"ר סאקו. "זו דרך מכוונת למצוא את הדברים הטובים ולהרגיש טוב עם עצמך, במקום לצרוך באופן פסיבי מידע שנכנס".


  • למצוא זמן לעצמכם: בין אם מדובר במציאת זמן עם המשפחה או ברגעים אחרים בחייך האישיים, זו יכולה להיות דרך מכוונת לשלוט בסביבה שלכם ולהפוך אותה לחיובית. "ייתכן שלא תוכלו לעשות שום דבר מלבד לנעול את הנעליים שלכם, לעטות מעיל ולצאת להסתובב בחוץ", אומר ד"ר סאקו. "זה יכול להיות גם יציאה לגינה או ערב משחקים עם המשפחה כשכל המסכים כבויים"

  • להיות מודעים למי שנמצא בסביבה שלנו: לדברי ד"ר סאקו, גורם מתח נוסף הוא האנשים שאנו מקיפים את עצמנו איתם. אפילו אם מניחים את הטלפון בצד, הדיון בנושאים מלחיצים עדיין עשוי לצוץ בשיחות עם אנשים מסוימים. "אם יש בחייכם, במשפחה או בין החברים אנשים שעלולים לגרום לכם לחץ או מתח נפשי, אז כדאי לנסות להימנע ככל הניתן מאינטראקציה עימם"



3. התמודדות עם מתח וחדשות הקשורים למגפת הקורונה.

השנתיים האחרונות של המגיפה המתמשכת גרמו למתח וחרדה נוספים עבור אנשים רבים. כעת, כשהחברה מתחילה להיפתח בחזרה, הסתגלות מחדש לפעילויות קודמות יכולה להביא רובד נוסף של מתח. דברים רגילים לכאורה כמו לאכול ארוחת ערב עם חברים או ללכת למופעים יכולים להפוך לפעולות מאתגרות.

למי שנאבק עם החזרה לפעילויות והתכנסויות כפי שהיו טרם המגפה, ד"ר סאקו ממליץ לחזור בצורה הדרגתית למסגרות חברתיות בצורה כזו שתטיב עם הבריאות הפיזית והנפשית. זה אומר להקיף את עצמכם עם אלה שיכבדו את הגבולות שלכם הקשורים למגיפה ולאמצעי הבטיחות. "אם אתם מתכוונים לחזור מבחינה חברתית להיות בקבוצות, כנראה שתרצו להתחיל עם קבוצת האנשים שהכי נוח לכם איתה", כך ממליץ ד"ר סאקו.







175 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
Israeli-heart-association_170-170 (002).
הצטרפו לאגודת הלב הישראלי

הרצאות אונליין | הטבות ברשתות פארמה | מפגשים קבוצתיים | פעילויות אזוריות | ניוזלטר חודשי

*החברות במועדון ללא עלות

%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%98%D7%
ניוזלטר אגודת הלב הישראלי

הניוזלטר החודשי שלנו מציג מידע מועיל וחדשות למטופלי לב ובני משפחותיהם. 

הירשמו עכשיו!

bottom of page